סופר קומיסיון 

תפקידו של מפקח רכישה בחברת ביטוח היא לגייס סוכנים, להפעיל אותם ולגרום להם למכור ביטוחים.

משכורתו של אחד ממפקחי הרכישה בחברת הביטוח הפניקס הייתה בנויה משני רכיבים: שכר יסוד ועמלה שכונתה בשם סופר-קומיסיון. האחרונה חושבה בסוף כל שנת עבודה על בסיס התפוקה השנתית.

במרוצת השנה, עד לעריכת החישוב, קיבל המפקח מקדמה על חשבון העמלה שתגיע לו אם יעמוד בתחזית התפוקה.

עם סיום עבודתו של המפקח בחברת הפניקס הסתבר כי המפקח הכזיב והתפוקה שעשה לא הצדיקה את כמות המקדמות ששולמו לו.

חברת הפניקס הגישה לפיכך תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להחזר העודף שנוצר בין המקדמות שהמפקח קיבל לבין העמלות להן היה זכאי בפועל.

בהגנתו טען המפקח כי העובדה שהכספים אשר שולמו לו מהווים מקדמות על חשבון בלבד ולא תשלומים סופיים לא הייתה ידועה לו בעת תחילת עבודתו.

ענין זה הסתבר לו רק לאחר תום יחסי עובד ומעביד.

בית הדין לעבודה בראשותו של השופט רם כהן, לא האמין לגרסת המפקח. הופעתו ודבריו, כך בלשון השופט "הותירו רושם עגום של אדם לא אמין, מתחמק ממתן תשובות ומיתמם" האין זו שאלת מפתח של כל עובד המתקבל לעבודה, מיד בתחילתה, מה הם תנאי השכר באותה עבודה? קשה להאמין שאדם כמו המפקח אשר למד כלכלה ומדעים כלליים באוניברסיטה יתחיל לעבוד מבלי שידע מהם תנאי שכרו.

טענתו השניה של המפקח הייתה כי סופר קומיסיון מהווה תשלום בלתי חוקי מכיוון שמדובר בתשלום עמלה למתווך בעסקי ביטוח ללא רישיון. תשלום עבור תווך כזה ללא רישיון מהווה עבירה פלילית בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח.

השופט כהן דחה גם טענה זו. המפקח שימש מפקח על סוכנים. הם אלה שתיווכו בין המבוטח לבין חברת הבטוח. לכן אין מפקח נחשב בגדר "מתווך" שהחוק אוסר עליו לעבוד ללא רשיון.

אין כל מניעה שתנאי עבודתו של מפקח רכישה יכללו שכר יסוד בתוספת עמלות.

מבנה שכר כזה מקובל ביחסי עבודה ואין בו כל חידוש.

עובד שכיר בחברת ביטוח, המפקח על סוכנים ומקבל מחברת הבטוח עמלה תמורת עבודתו אינו נחשב מתווך בין סוכן הבטוח ללקוח. אדם כזה יש לראותו עובד שכיר של חברת הבטוח המקבל משכורת מורכבת משני רכיבים ותשלומם של השניים מהווה מעשה חוקי לחלוטין.

המפקח חויב לפיכך להחזיר להפניקס את הסופר קומיסיונים שקיבל בעודף.

מסמך 106